שנות ה-70 נזכרות על-פי-רוב כתקופת פריחתה של האמנות המושגית בישראל, אמנות שהפכה את העולם הנראה לעין מצורות חזותיות למושגים מופשטים; עשור שבו המרחק בין הנעשה כאן לנעשה בניו יורק הצטמצם, בעוד המרחק בין הסטודיו, שבו פעלו האמנים, לבין המראות שהקיפו אותם, גדל. הנרטיב הרווח במחקר האמנות הישראלית בעשור זה מִיצב באופן עקבי שני מרכזים: ירושלים ותל אביב, שניהם גם יחד חלקו דחייה של ציור שמן על בד, והעדיפו מחשבה על פני מראה עיניים כבסיס למעשה האמנותי.
אוסף מוזיאון חיפה לאמנות, המספק תשתית לתערוכה זו, מגלה שנות 70 אחרות: שנים של ציור שמן עתיר צבע, שצורותיו מתבססות על המקום הנגלה לעין. האמניות והאמנים, שעבודותיהם מוצגות בתערוכה, התבוננו כולם לעומק בנוף המקומי וציירו אותו, בעודם מיישמים עליו את לקחי האמנות הבינלאומית בת-הזמן. הם מבטאים הפנמה עמוקה של מגמות אלו, שחתרו לצמצום המבע האמנותי לכדי משטחי צבע אחידים וצורות אוניברסליות מופשטות, ובד בבד ממלאים אותו בתכנים מקומיים וממשיגים את מהותו של הנוף. יצירתם בוחנת את המקום הישראלי, מבררת את הטראומה של מלחמת יום כיפור ומשרטטת זיקות בין הציור החומרי למרחבי הרוח המופשטים והנשגבים. בכך מוסיפה התערוכה לתולדות האמנות הישראלית של שנות ה-70 אסכולה שלישית, צפונית באופייה, שבין חבריה התקיימו קשרים מקצועיים ואישיים, ומרחב הפעולה שלה השתרע בין חיפה, קיבוץ כברי, צפת ועין הוד.
מחיר כרטיס: ₪40, ללא הנחות
משך ההדרכה כשעה | לרכישת כרטיסים לחצ.י כאן | טלפון: 04-6030800
