שיח גלריה בין האמנית אתי לוי לאוצרת עדי לם

העבודות משלבות כתיבה, רישום, מחיקה וחריטה על גבי מצעים שונים, לצד שימוש בקול כחומר. במרכז החלל ניצב מונוקורד, כלי נגינה עתיק שנבנה לפי מידות גופה של האמנית. באמצעותו היא מחפשת את ה"אות", הן כחיזיון והן כאות אלף-בית, ומתחקה אחר התדר של כל אות כפי שהוא מהדהד בגופה.
על-פי מפתח אותיות זה, היא מנגנת את המילים "שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד", מתוך תפילת העמידה
(תהילים נא, יז).
לצד הבקשה לצרף הברות למילים ומשפטים, התערוכה מזמינה את המבקרים להרפות מן השפה המקבעת משמעויות, לשחרר את הצורך בפירוש מיידי, ולחוות את החומרים והקולות טרם התגבשותם לכדי הגדרה יציבה.