במרוצת השנה האחרונה הגיע האמן יַארוֹ וַרגה מפראג לישראל שלוש פעמים, ביקורים שבמהלכם התחקה אחר גרמנים, שביקרו בעבר בחיפה, וניסה לאתר את עקבותיה של התרבות הגרמנית בעיר. עניין מיוחד עורר בו נוסע אחד, הסופר קרל מאי, שהגיע לעיר בשנת 1899.
מאי היה מן הסופרים הנקראים ביותר בשלהי המאה ה-19 ולאורך המאה ה-20. ספריו, שזכו לפופולריות עצומה ותורגמו לשפות אירופאיות רבות (וכן לעברית), הציתו את דמיונם של דורות ילדים ברחבי העולם, כשם שעשו גם עיבודיהם הקולנועיים. ההרפתקאות שתיאר מאי התרחשו תמיד במקומות רחוקים מגרמניה, ובין גיבוריהן ניתן למצוא את קרה בן נמסי, שתר את צפון אפריקה ואת המזרח התיכון, ואת וִינטוּ, מנהיג האפאצ'ים. מאי אמנם שב וטען, כי חווה על בשרו את כל ההרפתקאות המסופרות בספריו, אך בפועל הוא הגיע למצרים ולישראל רק ב-1899, וכמעט עשור לאחר מכן, ב-1908, לארצות הברית. הספרים מבוססים בחלקם על ידע תיאורטי ובחלקם על תפיסות סטריאוטיפיות של "המזרח" הלא-אירופאי, תפיסות שהתגבשו גם בהשראת השאיפות הקולוניאליסטיות של גרמניה.
יותר מ-120 שנים מאוחר יותר מבקר בחיפה אירופאי אחר, יארו ורגה. הוא שב אל גיבורי ספרי הילדוּת שלו, ומהרהר באיכות הפנטסטית, הכרוכה במבט על מקום לא מוכר. ספריו של מאי נכרכו בעטיפה חדשה מעשה ידיו של ורגה, המוסיפה להם נדבך נוסף של פנטזיה, והסרטים, המבוססים על כתביו, נטווּ לכדי צורה דמיונית. אפילו הרצל מגיע לברך לשלום את קיסר גרמניה וילהלם השני ואת קרל מאי, שניהם רכובים על חדי קרן. הרישום מבוסס על תצלום היסטורי, שבו תועד הרצל מקבל את פני הקיסר בעת ביקורו בפלשתינה ב-1898, תצלום שבו נחתכה דמותו של הרצל, והוא נוכח באמצעות רגלו השמאלית בלבד. הרישום מתמצת את המורכבויות הפוליטיות והחברתיות, הגלומות במפגש עם תרבות זרה. ורגה מחולל ממשקים בין תרבויות, מרחבים וזמנים שונים, ובורא מקום דמיוני חדש.
התערוכה הוקמה בתמיכת המועצה הסלובקית לאמנות והמכון הסלובקי בירושלים
