אוצרת: אילנה טננבאום
עבודותיו של ארז ישראלי מתאפיינות בייצוגים של מוות וזיכרון הנקשרים לשכול ולעקדה. דמויותיהם של גברים צעירים, לעתים בגילומו של האמן עצמו, מופיעים בהקשרים של מוות ומעלים על הדעת דימויים מערביים - נוצריים ומיתולוגיים. מיצב הווידיאו שיר אהבה, שנוצר במיוחד לחלל "יציאת חירום", מרחיב ומעמיק את העולם החווייתי ואת מאגר ההקשרים התרבותיים של עבודותיו הקודמות.
העבודה שיר אהבה היא זירת התרחשות דחוסה הכורכת יחדיו אהבת גברים, אינטימיות אירוטית ורצח, כאשר כל המרכיבים הללו מתוארים באמצעי מבע המזוהים כ"קיטש". בחלל המוארך מוקרנים דימויי פרחים הנזקפים ונפערים לאטם, כשבקצה בולט דימוי של שושנה החושפת עלי כותרת שופעים המקרינים אור אדום עז.
עודפותם המודגשת של דימוי רדי־מייד זה (המשמשים כחומר גלם לעריכה קולנועית) בהקרנה הגדולה בחלל הפנימי הרבוע, שנראים בה שני גברים: האמן עצמו בעת שהוא רוחץ במסירות גבר צעיר הנראה מעולף או גוסס. הסצנה מתוארת בתנועת מצלמה סיבובית כשברקע נשמע פסקול רומנטי־מלנכולי. ברגע השיא של הסרט, בעת שישראלי מטביע לפתע את ראשו של הגבר באמבט העץ, נעצרת גם המצלמה ובמקביל נסגרים עלי הכותרת של השושנה - תנועת הארוס והתשוקה קופאת על מקומה עם השתלטות המוות.
עולם הדימויים והמשמעויות בעבודה מעלים על הדעת הקשרים תרבותיים ממקורות שונים: תמונה בארוקית בסגנון קאראווג'יו; סצנת הרצח באמבט בציור מות מארה (1793) של ז'אק לואי דויד; דימויי פייטה שיש בהם הקרבה, ארוטיקה וקדושה; סצנה תיאטרלית־ספרותית בסגנון ז'אן ז'נה, המערבת קסם דקדנטי אפל עם מיניות הומוסקסואלית; סרטי אימה אקספרסיביים המבשרים על התרחשות הרת־גורל; רומנטיקה נוסטלגית הקשורה לשיר הפופולרי הנשמע ברקע; וכן ייצוגי קיטש וקאמפ, הכורכים תשוקה ומוות עם אמצעי מבע מופרזים, רוויים אסתטיקה צבעונית ופתיינית.
ארז ישראלי הרבה לעסוק בעבודותיו בהנצחה ובסמלים של שכול במבט אירוני ומצמרר כאחד. ידועות במיוחד עבודות הווידיאו שבהן צילם את עצמו עם אמו באופן המאזכר את העקדה היהודית, הפייטה הנוצרית והמיתוס של איקרוס, תוך הדגשת הכפילות הכאובה של החמלה האימהית ואכזריות ההקרבה. בשיר אהבהממיר ישראלי את יחסי האם והבן ביחסים בין שני גברים - יחסים שבריריים של חום ודאגה המתלכדים עם היפוכם המבעית. גופו של הגבר הצעיר נתפס כקרבן, תוך צמידות הדוקה של קדוּשה ומוות, אהבה והקרבה, ארוס ותנטוס. העבודה הפועלת במספר רבדים ומשקפת דואליות פסיכולוגית זו, מתייחסת לייצוגיה התרבותיים ומהדהדת את הקשרי האינטימיות וההקרבה מעבודותיו הקודמות.