יצירותיה של טלי נבון מורכבות משכבות ומרבדים מרובים, שהם מעין תמהיל של מציאות ודמיון. עבודות אלו מתבססות על תפיסת עולם שלפיה התכנסות פנימית, הקשבה ונטישת האגואיזם לשמו – יש בכוחן להביא את האנושות למקומות טובים וראויים יותר.
חלל התערוכה של טלי נבון מורכב מעבודת וידיאו בת שני חלקים ומשתי סדרות ציורים. מיצב הווידיאו מכיל וידיאו דו-ערוצי ופסלוני חימר אנושיים, הנראים כמו שקועים במחשבה עמוקה או בהקשבה פנימית, המובילות להשקטת דעת מדיטטיבית.
פעולת ההתבוננות העצמית נדונה בהגותו של הפסיכואנליטיקאי ז'אק לאקאן. לדבריו, המפגש בין התינוק לבין בבואתו מתרחש כאשר הפעוט מזהה עצמו במראה. כך נוצר ניכור בין התינוק, החש עצמו כישות מקוטעת ומוגבלת מבפנים, לבין הדימוי השלם המופיע במראה מן החוץ.
לאקאן עוסק בחוויה זו מנקודת מבטו של הסובייקט עצמו, בהתייחס למבט הרפלקסיבי המודע לאופן ההתבוננות עצמו. בפסלונים של נבון הדמויות המתבוננות נעדרות פנים, חסרות יכולת לקיים את המבט החוזר. בדרך זו האמנית כמו מנסה לבטל את המרחק בין המתבונן לבין הדימוי עצמו ולתקן את השיבוש שנוצר בין הפנים לחוץ.
בסדרת הציורים "סינר העבודה" נבון ממשיכה לטפל בסוגיית ההתבוננות. הדמויות הנשיות כמו מסתכלות לתוך עולם או נוף בדיוני ובוחנות את המונח לפניהן. בהיעדר הפנים נדמה כי גופן הופך להיות מעין מקום, מצע הסופג את עקבות הזמן. הסינרים הנראים בסדרה פועלים בין שני עולמות סותרים – בין הסינר הנשי המסורתי, הקשור במלאכת הבישול, לבין סינר העבודה המייצג את השחרור מהעול המוטל על נשים. גלגולו החדש של סינר העבודה אינו בא לכסות ולהסתיר אלא להכריע את המאבק המתמשך בין הממד הנשי הכבול לבין הממד המשוחרר.
נבון מספרת כי עבודתה עוסקת בסוגיות של נשיוּת ואימהוּת דרך הגדרות של טבע ותרבות. סדרת הציורים "ספינאה" מתייחסת לאגם מלאכותי באחוזה פרטית סמוכה לוונציה. השפע והאדנוּת המתבטאים ביצירת האגם מעוררים השתאות, לדברי האמנית. "במקום שבו הטבע יפה להלל", היא אומרת, "עדיין לאדם יש תאווה להכביר ולנסות להגיע לכדי שלמוּת".
בסדרה זו נבון מנסה ליצור "טבע מלאכותי" בהכנסתו לסטודיו. ציורי הטבע שלה עוברים תהליך של פירוק והפשטה. היא משלבת בין עבודה רישומית ובין הבניה של חומריות מדמה זהב, היוצרת זיקה לאמנות ביזנטית ואף לרנסנס המוקדם. הזהב מסמן מחוזות קיום שמעבר למוחשי. ההצלבה בינו לבין מוטיבים צמחיים נקשרת לסימבוליקה הקלאסית של שערי גן העדן.
יצירותיה של נבון מורכבות משכבות ומרבדים מרובים, שהם מעין תמהיל של מציאות ודמיון, והן בוחנות התרחשות תפיסתית במחשבה ובקיום. עבודות אלו מתבססות על תפיסת עולם שלפיה התכנסות פנימית, הקשבה ונטישת האגואיזם לשמו – יש בכוחן להביא את האנושות למקומות טובים וראויים יותר.
טלי נבון נולדה בתל אביב, 1964; חיה ויוצרת בתל אביב
דימויים:
טלי נבון
Forward, 2016
מיצב וידיאו, ציור וחימר
באדיבות האמנית