מאיה אטון: עין האהוב

התערוכה מציגה 25 רישומי עיניים ממסוגרים במסגרות בצורות שונות ומתייחסת ל"עין האהוב" – כינוי של מיניאטורות מהמאה השמונה-עשרה, שצוירו בדרך כלל בצבעי מים על שנהב או קלף, עוטרו באבני חן ותיארו עין אחת של בן זוג או אהוב. הן נענדו על הגוף כצמידים, סיכות, תליונים או טבעות מהודרות.

המשמעויות הגלומות ב"עין האהוב" נוגעות בשאלת האנונימיות, במנעד שבין הרצון לחשיפה לבין הדרישה לשמור על אינטימיות. בעבר "עין האהוב" אפשרה לשמור את האהוב/ה קרוב ללב ולא להסתכן בחשיפת הקשר, שהרי במיניאטורות אלה העין נותרה נטולת שם וזהות. בהתייחסה לסוגיות אלה, אטון פנתה דרך הרשתות החברתיות ל-25 אנשים בישראל ובסין בבקשה לשלוח אליה צילום של עיני האהוב/ים שלהם (בני זוג, ילדים, הורים, חברים), אותם הפכה לרישום עיפרון על נייר.

ביסודה של "עין האהוב" יש תבנית פטישיסטית הקושרת בין התשוקה לבין תחליפיה. עבודתה של אטון חוקרת תבנית זו – בהקשרים אישיים ותרבותיים-קולקטיביים. בעידן העכשווי, שבו סוגיית ייצוג המציאות נראית בלתי בטוחה, הופכת התבנית הפטישיסטית לכלי קיבול מרכזי, שהרי מקור החוויה הפטישיסטית הוא באי-היכולת שלה לייצג תשוקה באופן ישיר, בניסיון לעקוב אחר תחליפיה הדמיוניים והמלאכותיים.