טל פרנק: ללא תמיכה

אוצרת: טל יחס

בשנים האחרונות מציגה טל פרנק בעיקר גופי עבודה של פיסול מהוקצע, היפר־ריאליסטי. היא מתמחה ביציקות של חומרים פולימריים, שהופכים תחת ידיה המיומנות למראית עין של מגוון חומרים רחב: נייר, קרטון, מתכת, פלסטיק, נוזלים שונים, עצמות ופרווה. פרנק משלבת בעבודתה תכונות של פיסול קלאסי, נטורליסטי, המאדיר את מלאכת החיקוי המושלמת של האידיאה של המציאות; לצד זאת, בזיקה למאפייניה של האמנות הפוסט־

מודרנית, היא מפעילה את האסטרטגיה הפיסולית שלה על מערך של אובייקטים הלקוחים מחיי היומיום ונראים לעתים כרדי־מייד.

בניגוד למרבית עבודותיה, שבהן רמת הגימור מייצרת תעתוע שלפיו ברגע הראשון האובייקט המפוסל נראה חיקוי מציאותי לחלוטין, פסל הילדה העומד במרכז המיצב ללא תמיכה נותר "בלתי גמור". צבעו הוורדרד של החומר המקורי נותר כפי שהוא, ללא שכבת צבעים נוספת האמורה לשוות לו את מראה החיקוי המושלם. בחירה זו להותיר את המרחב החומרי פרום ולא מלוטש היא חדשה בעבודותיה המהוקצעות. באופן זה פרנק בוחרת לחשוף מראש את העובדה כי מדובר בפסל; כך, בייצוג המציאות הלא שלם, היא גם כמו משהה את רגע האסון לפני התממשותו המלאה.   

ביצירותיה של פרנק תמיד מצוי יסוד של כליה וקיים בהן עיסוק מובהק במוות. החיבור בין חיקוי מציאות מושלם לבין המוות משווה לעבודות אופי סוריאליסטי, לעתים הומוריסטי ולעתים מורבידי, ובולט בו העיסוק בשארית, בבזוּת ובמצבים של חוסר תפקוד. שם העבודה "ללא תמיכה" מרמז על מקור האימה המתוארת בו, כיסוד המתפתח ממוטיב השזור במכלול יצירתה של פרנק - חרדת המוות, המהולה במיצב זה בחרדות הקשורות בהורוּת. השם עשוי להתפרש כמטפורה לחרדותיה של האם לבִּתה, ששימשה כמודל לפסל. בסצנת בלהות זו הילדה הקטנה עוברת טראומה כלשהי, והנזילה על גופה מסמנת כוח נסתר, אלים, המחולל בה מטמורפוזה. דומה כי הבחירה בפיסול ה"בלתי גמור" במקרה זה מסמנת אי־חפיפה והפרדה בין שני סוגי הבריאה - ההורות והיצירה האמנותית. חוסר השלמות של הפסל מסמן את הרצון להותיר את החרדה בתוך תחומי הייצוג האמנותי, רגע לפני חדירתו אל הממשי.

טל פרנק נולדה בתל אביב (1973). למדה במחלקה לקולנוע ואנימציה, קמרה אובסקורה, תל אביב (1999-1998); בוגרת תואר ראשון במדרשה לאמנות, מכללת בית ברל (1997-1993, 2005-2003); בוגרת תואר שני, החוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה 
(2007-2005). הציגה תערוכות יחיד: "רעש לבן", גלריה בארי, קיבוץ בארי (2005); "הכלב של ג'ף", גלריה רוזנפלד, תל אביב (2008). השתתפה בתערוכות קבוצתיות ובהן: "הצי", גלריה פופולוס, תל אביב (2002); "מעברים", בית האמנים, תל אביב (2005); "חם מהרגיל", גלריה החדר לאמנות עכשווית, תל אביב (2007); "לבן", גלריה טבי דרזדנר, תל אביב (2008); "פרט", גלריה שלוש, תל אביב (2008); "Movement in Flexibility", גלריה דולינגר, תל אביב (2008); "בלאט", רוטשילד 69, תל אביב 
(2008). זכתה בפרס קרן התרבות אמריקה־ישראל (1996, 1997); במלגה לעידוד יצירה על שם D.V.E. קנדה (2005) מלגה לאמנים צעירים, משרד הביטחון (2006). חיה ויוצרת בתל אביב.

תודות:
המיצב מוצג באדיבות האמנית וגלריה רוזנפלד, תל אביב.