ליאורה לאור

האניגמה הירושלמית, המסתורין הטמון ברוחה של העיר, הקדוּשה כחידה עירונית – אלה הן הסוגיות העומדות במרכז התערוכה של ליאורה לאור. החידתיוּת בעבודותיה נקשרת בעיקר לממד הזמן – זמן תיאטרלי, המתאפיין ברוח של פנטזיה בעקבות העיבוד הדיגיטלי הממוחשב.

בתערוכה, האמנית מחברת בין שתי סדרות הנקשרות לאתרים בולטים בירושלים: שכונת מאה שערים מצולמת בסדרה (Wanderland" (2004-2002", ואילו כנסיית הקבר מתועדת בסדרה (Pilgr/Image" (2015-2010".

דרך ייצוגו של האדם המאמין באתרים אלו, לאור דנה במצבו השסוע של האדם בחברה בת-ימינו. בעבודותיה מודגשת הכמיהה לממד המטאפיזי אצל האדם העירוני המודרני, החווה תחושות של ניכור ובדידות. תצלומיה שואפים להעביר את החוזק והחולשה האנושית גם יחד, בעודה משתמשת בצבעים עזים, בהגדלות בלתי-צפויות של הפריים ועוד.

בעבודותיה של לאור ניכר המתח בין הטריטוריה הפרטית לבין זו ציבורית. היא מושפעת מן הקונבנציות של הצילום הקולנועי, אף כי היא ממקמת את דימוייה במציאות ולא בעולם הבדיון. 

כותרות הסדרות טומנות בחובן כפל משמעות: בשם הסדרה "Wanderland", המילה Wander מתייחס לאדם הנווד בכלל וליהודי הנודד בפרט, בניגוד למילה Land המסמלת שורשיות. בשם הסדרה "Pilgr/Image" פירוק המילה pilgrimage (צליינות) מדגיש את המילה image (דימוי), כשיקוף לעיסוקה של לאור בדימויים הקשורים לנושא זה.

האמנית מתמקדת במשתתפים בפולחן, במעשה הסגידה עצמו. ברבים מדימוייה נראות נשים כורעות ברך, מרחוק או מאחור, על פי רוב פניהן מכוסות, בעודן מטפסות על לוח של "אבן המשיחה" של כנסיית הקבר.*

לאור מתעניינת בקטיעה של חיי היומיום, בנוכחותן של דמויות שכמו יוצאות מהקשרן ועוברות טרנספורמציה, בעודן מופיעות על רקע מטושטש, חצי אבסטרקטי.

עבודותיה עוסקות שוב ושוב בכמיהה לזמן אחר, לעולמות הנפתחים אך לרגע לפני שהם חומקים מאתנו לעד. החומרים הריאליים-בדיוניים חושפים בפנינו את עולם השירה הצילומית של האמנית. דמויותיה – בדומה לדמויות ב"אליס בארץ הפלאות" – הן חמקמקות. על אף היותן דמויות מוגדרות שצולמו בנסיבות ובאתרים ספציפיים, נראה כאילו הן מגיעות משום מקום.

ליאורה לאור נולדה בירושלים, 1952; חיה ועובדת בירושלים

דימויים:

1. מתוך הסדרה:Wanderland" , 2004-2002"

הדפסת למדה

באדיבות האמנית

2. מתוך הסדרה:Pilgr/Image" , 2015-2010"

הדפסת פיגמנט על נייר ארכיוני

באדיבות האמנית

* Milly Heyd, "From Boris Schatz (1906) and Ephraim Moses Lilian to Leora Laor (2013): Essentiial vis-a-vis Liquid Jewish Identities. Memory and Journey, Dimensions of Israeli Art", International Conference, The Department of Art History, Heinrich Heine Universitat Dusseldorf, Summer 2013, July 1-3, 2013.