יום המוזיאונים 2025

תערוכת קול אפריקה
יבשת אפריקה משופעת במגוון רב של תרבויות, ולכל אחת מבנים חברתיים, אמונות, מיתולוגיה וסגנונות אמנות הייחודיים לה. החפצים שעמי אפריקה השונים יצרו לוקחים חלק משמעותי בכל היבט של החיים, בין אם אלו טקסים ופולחנים דתיים או פעולות יומיומיות, שהממשק ביניהם הדוק. החיים נתפסים כחוויה הוליסטית, שבה העולם הבלתי נראה הוא חלק חיוני מהנראה, ומשום כך, גם ההיבטים היומיומיים של החיים, כמו עבודה, משפחה וקשרים חברתיים נושאים משמעות רוחנית.

התערוכה החדשה "קול אפריקה" לוקחת את המבקרים למסע מרתק בין התרבויות המגוונות של אפריקה מדרום לסהרה, כשכל גלריה מגלה היבט תרבותי אחר: פריטים מדרום אפריקה שנועדו לקישוט הגוף ומסמנים את מעמדו החברתי-כלכלי של הלובש, פריטים ממערב אפריקה הקשורים בטקסים הפולחניים לתקשור עם האבות הקדמונים, פריטים המלמדים אותנו על מסורות הניבוי והריפוי, ופריטים המציגים סגנון היברידי אפריקאי-אירופאי מיוחד ומעידים על הקולוניאליזם האירופאי של יבשת אפריקה. התערוכה "קול אפריקה" שבה ומעניקה קול ליצירות אלה וקוראת לצופים לצלול לתוך התרבויות המגוונות והתוססות של אפריקה.

תערוכת פני השטח: אמנות הארץ מאוסף המוזיאון
נוף הוא הנושא הרווח ביותר בתולדות האמנות המקומית; הוא מתאר את הארץ, שאליה מייחלים ומשתוקקים, את האדמה שאותה מעבדים ובה חיים ונקברים. נוף הוא גם נושא טעון פוליטית, הנוגע לסוגיות של שייכות והזדהות ולמאבקים לאומיים ודתיים. בישראל - מדינה נטולת גבולות מוסכמים, המאכלסת עמים שונים, ופיסת הקרקע הקטנה שעליה היא שוכנת היא מושא לתביעות בעלוּת סותרות - המבט האמנותי בנוף טומן בחובו גם את השאלה: למי שייך הנוף הזה? המבט משקף את המתבונן, חושף זיכרונות חבויים מתחת לפני השטח, פורש נקודות השקפה, פעולות ותשוקות של הא.נשים, החיים יחדיו תחת אותה שמש יוקדת.

בתצוגת הקבע החדשה "פני השטח" נכללות כמה יצירות מופת מאוסף מוזיאון חיפה לאמנות, המונה כ-8,000 עבודות וסוקר את המגמות העיקריות בתולדות האמנות המקומית. מוצגות בה יצירות משלהי המאה ה-19 ועד ימינו אנו, בהן משתקפים זה בזה פָּנִים ושטח, נוף טבעי ונוף אנושי, ומסתמנות זיקות בין תלמי אדמה חרושה לבין פנים חרושות קמטים, בין קרקע מוכת שמש לגוף שזוף, בין אספלט מבוקע לעור פצוע.

תן לי כוח
רבים מבני העמים החיים באפריקה יוצרים צלמיות כוח - בובות או פסלונים חלולים בצורת אדם, שאותם ממלאים בחומרים מגוונים, כמו עשבים מרפאים ועצמות של חיות. באפריקה מאמינים שלכל חומר יש אנרגיה שביכולתה להשפיע על המציאות לטובה. לכן, צלמיות הכוח הן קמעות להגנה מפני רוחות רעות, מזל רע ומחלות, והן נותנות כוח-חיים לכל מי שמחזיק בהן.

בגלריה זו אתם מוזמנים ליצור צלמית כוח משלכם. במהלך היצירה, חשבו מה המשמעות של כל צבע וחומר עבורכם, ואילו חומרים אתם רוצים לצרף לצלמית, כדי שתיתן לכם הרגשה טובה. את הצלמית תוכלו לקחת אתכם הביתה ולהשתמש בה כקמע אישי שלכם, או להשאיר אותה במוזיאון ולהוסיף עוד הרבה כוח לחלל.

בפעילות מיוחדת זו נגלה עולמות חדשים של צבע וצורה, נשחק ונחפש ברחבי המוזיאון, וניצור בהשראת התערוכה "קול אפריקה"!

לצד התערוכות השונות במוזיאון הימי הלאומי, נמצאים המרחבים הפעילים לכל המשפחה, עם מגוון חללים פעילים של משחק ויצירה עצמאית.
למידע נוסף >> לחצו כאן

ארצות הים התיכון וים סוף היו מאז ומעולם קשורות עם הים והנהרות. עוד מתקופות קדומות ביותר ידעו על שיט ספינות בנהרות ולאורך חופי הימים. בארצות אלה נולדה, גדלה והתפתחה הימאות והספנות של העולם המערבי.

הספנות הייתה גורם בעל השפעה כבירה על ההתפתחויות ההיסטוריות בעולם העתיק, שהרי משחר האנושות שקקו חיי האדם על חופי הנהרות הגדולים - היאור (הנילוס) במצרים והפרת והחידקל בארם נהרים - ולאורך חופי ים סוף, בים התיכון הרגוע מרבית השנה, היו מפרציו המרובים ואייו שטופי השמש, חממה מצויינת להתפתחות הספנות. בכל אזור ואזור התפתחה הספנות בהתאם למצבו הטופוגרפי המיוחד, חומרי הגלם לבניית הספינות שהיו בו ותכונותיהם של נתיבי המים שבאזור.

סירות הגומא הראשונות נבנו לאורך חופי הנילוס. יערות הצפון ספקו עצים לרפסודות ולבניית סירות מגזעי עצים חלולים אשר שטו לאורך חופיו של הים התיכון והניחו את היסוד לסחר החליפין. מהנילוס יצאו הספינות דרך תעלה לים סוף ומן הים התיכון הן הפליגו דרך עמודי הרקולס למרחבי הים הבלתי נודעים. (ראו הרחבה: הספנות והימאות במצרים).

תושבי ארצות אלה הנציחו בציורי סלע וקברים, תבליטי פיסול ודגמי סירות וכמו־כן באגדות ובשירים, את קשרם עם הים. כל אלה מצביעים על מאמציו היום־יומיים של האדם בכבוש הים ונסיונותיו הקדומים בראיית הים כנתיב תחבורה וקשר ולא כגבול מפריד

אנו מזמינים אתכם.ן לסדנה ייחודית של ציור בדיו יפני מסורתי.
בסדנה המרתקת נשמע על קליגרפיה יפנית, על המשמעות שלה, נתרגל אחיזה שונה במכחול במבוק מיוחד, ונתנסה בציורי דיו מסורתיים!
עלות: ₪50 לילד.ה, מבוגר מלווה - ללא תשלום
מספר המקומות מוגבל
לרכישת כרטיסים >> לחצו כאן

הרמן שטרוק היה אמן של דיוקנאות ונופים. באוסף המוזיאון כלולות רבות מעבודותיו המתעדות את חיפה לפני מאה שנים, עם מבט עקבי החוצה - לכיוון צפון. לתערוכה זו נבחרו מספר עבודות המציגות את מבטו הייחודי על הנוף הניבט מחיפה. בחלק ניכר מהן בולטים המאפיינים של צמצום הפרטים והריקוּת של הנוף, ואין לדעת אם אכן כך נראו הדברים או שמא שטרוק בחר זאת בקפידה ובמכוּון. כמו כן, בולט קו המתאר של מפרץ חיפה עד לראש הנקרה, וכן אפשר לראות את קו החוף ובו מבנים ספורים ובעיקר עצי תמר. הדקלים, המופיעים באופן חוזר ונשנה בהדפסיו של שטרוק, מעניקים לעבודות העדינות גוון אקזוטי. ניכרת בהן ההתבוננות של הזר האירופאי על מרחב החוף הים־תיכוני, על קו המים והשמיים המאפיינים אותו. 

האמניות ניבי אלרואי, עינת אמיר, טליה בן אבו, מור רימר ואיילה נצר, וכן האמן פריד אבו שקרה, הוזמנו להתבונן בעבודות ההדפס של שטרוק העוסקות בנוף החיפאי וליצור עבודות חדשות הבוחנות את הנוף העכשווי של חיפה. נקודות המבט האמנותיות של יוצרות.ים אלו מתבססות על ריקוּת הנוף של שטרוק, נאחזות בתיאורי הדקלים ומייצרות מבט חדש המגשר על פער השנים. העבודות בתערוכה מציעות פרשנויות שונות בנות־זמננו לנוף החיפאי ומתבססות על טכניקות עבודה עכשוויות, המאתגרות את טכניקות הדפוס השונות.