במעגלים אחרים:

אמנים אאוטסיידרים, נאיבים, אוטודידקטים

שבת, 09.02.13

שבת, 20.07.13

:

רותי דירקטור

נגיש

לפרטים נוספים:

04-60-30-800

שתפו

המונח "אמנים אאוטסיידרים" מתייחס לאנשים שלא למדו אמנות ולא פעלו בתוך עולם האמנות, ולעיתים חיו בשולי החברה, אך יצרו אמנות מרתקת ורבת עוצמה. מדובר באנשים שבשלב מסוים בחייהם התחילו לעשות אמנות, בדרך כלל לצייר, ועשו זאת מתוך דחף פנימי שאינו בר שליטה. חלקם היו מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש (מרטין רמירז, אדולף וולפלי), אחרים מעולם לא אובחנו או אושפזו, אך חיו חיי פרישות ובדידות (הנרי דארגר). עבור כולם הציור הוא גאולה.
בדרך כלל אין להם עניין להציג, להראות את עבודותיהם או לקבל הכרה, ובדרך כלל נדרש תיווכם של "אינסיידרים" - אמנים, אספנים, גלריסטים או פסיכולוגים, כדי להביא את אמנותם לידיעת הקהל הרחב.

למושג "אמנות אאוטסיידרים" ישנם ביטויים מקבילים שונים, כמו: ארט ברוט (Art Brut), אמנות בתולית (Virgin Art), אמנות של אוטודידקטים ועוד. אמנות נאיבית ועממית נתפשת כשלוחה של תחום זה, אם כי על קווי ההשקה והשוני מתחוללים חילוקי דעות.
מדובר בתחום שזוכה בשנים האחרונות לפריחה ולהכרה, לכתיבה ענפה ולתצוגה נרחבת. בארץ טרם הוצגה תערוכה של אמנים אאוטסיידרים משמעותיים. גבריאל כהן, שלום מצפת ומשה אלנתן הם שלושת האמנים האוטודידקטים הבולטים בארץ. כל אחד מהם התגלה על ידי "אינסיידר" אחר: גבריאל כהן על ידי רות דבל, גלריסטית ירושלמית, שלום מצפת על ידי יוסל ברגנר, אמן, ומשה אלנתן על ידי דן בן אמוץ ומאיר רונן. שלושתם לא הוצגו בארץ מזה שנים רבות.

בתערוכה תוצגנה לראשונה בארץ עבודות של אמנים אאוטסיידרים קלאסיים: אדולף וולפלי,ביל טריילור, הנרי דארגר, אלואיז, סם דויל, וויליאם הוקינס, מיני אוונס, קרלו זינלי. העבודות מושאלות מאוספים פרטיים ומוזיאליים בארה"ב ובאירופה.
יוצגו אמנים נאיביים ועממיים בולטים מהארץ - שלום מצפת (השען מצפת), גבריאל כהן, משה אלנתן, וכן, ארבעה אמנים אוטודידקטים חיפאיים: נתן הבר, שמשון למברגר, מנחם מסינגר, מוחמד פאדל.
יוצגו תצלומים של רוג'ר באלן, צלם ידוע מדרום אפריקה, אשר במשך שנים מצלם אנשים החיים בבתים נטושים מחוץ ליוהנסבורג, ואת שיתוף הפעולה היצירתי, המוזר והאניגמטי שלו איתם.
כמו כן, יוצגו מקרים נוספים אחרים של אמנים אאוטסיידרים מקומיים - עובדיה אגסי (אאוטסיידר שחי ברחוב גורדון בתל אביב, לב עולם האמנות באותה תקופה), עאפיה שמריהו (ציירה על קירות ביתה בדירת שיכון בשלומי), נסים כחלון (חי על חוף בסידני עלי מזה ארבעים שנה, ובנה שם את ביתו על מצוק אבן חול), דוד שטראוס (מתוך "מוזיאון מאיר אגסי"), ואמנים ישראליים המציגים את בחירתם (פסח סלבוסקי מציג את דבורה אגרונוב, רעות פרסטר מציגה את עדי גוב ארי, דלית שרון מציגה את דנה לין).
למרות ההבדלים שבין האמנים השונים משותף לחלק ניכר מעבודותיהם מראה צבעוני, עמוס ודחוס, אובססיבי ושובה לב. זוהי תערוכה שיש בה עניין רב לקהל רב ומגוון, והיא מזמנת דיון רב תחומי בין אנשי אמנות, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.

התערוכה תלווה בסדרת אירועים, מפגשים, סיורים (לשלומי וסידני עלי), וימי עיון.

למידע על ציוני הדרך וכרונולוגיה באמנות האאוטסיידרים לחץ כאן:

http://hms.org.il/Museum/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=84&FID=548&PID=11989

 

ציוני דרך באמנות האאוטסיידרים :

1850-1900

1879
פרדינאן שבאל, דוור מהכפר אוטריב שבדרום צרפת, מתחיל לבנות את "הארמון האידיאלי". במשך 33 השנים
הבאות הוא בונה את הארמון במו ידיו, לבדו.

1900-1910

1900
תערוכה ראשונה של עבודות שיצרו חולי נפש מוצגת בבית החולים המלכותי בֶּתְלֶם בלונדון.
1904
אדולף ווֹלפלי יוצר את הרישומים הראשונים שלו במרפאת וולדאו בברן, שוויץ, שם היה מאושפז עד מותו
ב- 1930. במהלך השנים הוא מייצר גוף עבודה המכיל כ-25 אלף רישומים על נייר, קולאז'ים וטקסטים, הנשמרים במרפאה.
1907
מתפרסם בצרפת הספר אמנות של משוגעים מאת מרסל רֶזָ'ה, שם העט של הפסיכיאטר ד"ר פול מֶנייה.

 

1910-1920

1917
ד"ר הנס פרינצהורן מתחיל לגבש ולחקור את אוסף העבודות של חולי הנפש במרפאה הפסיכיאטרית של אוניברסיטת היידלברג, גרמניה.
1919
- אנדרה ברטון ופיליפ סוּפּוֹ מתנסים לראשונה בכתיבה אוטומטית, טכניקה שבאמצעותה הם מבקשים להשתחרר מכבלי הידע, השכל והתבונה.
- הציירים הדאדאיסטים יוהנס תיאודור בּארגֶלד ומקס ארנסט מציגים את עבודותיהם בתערוכה בקונסטווריין, קלן, בצד ציורי ילדים, פסלים מאפריקה,
חפצים מצויים, עבודות של אמנים חובבים ואוטודידקטים, ועבודות של חולי נפש.

 

1920-1930

1921
- ד"ר וולטר מורגנתאלר, רופא ראשי ומנהל מרפאת וולדאו, ברן, מפרסם את המונוגרפיה חולה הנפש כאמן על אדולף וולפלי, המאושפז במקום.
הספר הופך ל"קריאת חובה" בקרב קהילת הסוריאליסטים בפריז.
- אזכור ראשון של המונח "אמנות עממית" במילון אוקספורד לשפה האנגלית.
- סאבאטו (סיימון) רוֹדייָה, מהגר מאיטליה שחי בשכונת וואטס בלוס אנג'לס, מתחיל בבניית 17 מגדלים העשויים משברי זכוכית וקרמיקה, תהליך
שיסתיים 33 שנה מאוחר יותר, ב- 1954 .
1922
ספרו פורץ הדרך של הפסיכיאטר והיסטוריון האמנות ד"ר הנס פרינצהורן כישרונם האמנותי של חולי הנפש רואה אור בגרמנית. מקס ארנסט מגיע לפריז
עם עותק של הספר, שעובר בין ידידיו האמנים, ביניהם ז'אן ארפ, ז'אן דובופה ואנדרה ברטון.
1924
- מתפרסם "המניפסט של הסוריאליזם" מאת אנדרה ברטון, הטוען לכוחה המעוות של התרבות ולעוצמתם של התת-מודע והמקריות.
הסוריאליסטים מפתחים הערצה לשיגעון ולתת-מודע. רק השיגעון מבטיח "אותנטיות מוחלטת", כותב ברטון.
- פרדינאן שבאל נפטר באוטריב, ונקבר בקבר שבנה לעצמו במשך 12 שנים.

 

1930-1940

1930
המוזיאון לאמנות בז'נבה מציג עבודות של חולי נפש.
1931
אנדרה ברטון מבקר באוטריב, ב"ארמון האידיאלי" של שבאל.
1936
בלונדון נערכת תערוכה בינלאומית המשלבת סוריאליזם ועבודות של חולי נפש.
1937
- פיקאסו מבקר בראשונה ב"ארמון האידיאלי" של שבאל, ביקור ראשון מני רבים.
- במינכן מתקיימת התערוכה הידועה לשמצה "אמנות מנוונת", תחת חסותם של גבלס והיטלר. יצירותיהם של אמני אוונגרד (ביניהם קנדינסקי, נוֹלדה, קלה, קוקושקה, קירשנר, שאגאל) מוצגות בצד עבודות של חולי נפש, הלקוחות מאוסף פרינצהורן בהיידלברג, על מנת להעצים את הקלון המוטח באמנות המודרנית.
1939
"הם לימדו את עצמם", תערוכה של אמנים אוטודידקטים שאצר סוחר האמנות סידני ג'אניס, מוצגת בניו-יורק.

 

1940-1950

1945
- ז'אן דובופה מתחיל לאסוף יצירות אמנות של חולי נפש ויוצרים אחרים הפועלים מחוץ למעגלי האמנות המקובלים.
- ב-28 באפריל, אזכור ראשון של המונח "ארט ברוט", במכתב שכותב דובופה לידידו, הצייר השוויצרי רנה אוֹבֶּרז'וֹנוּאָה.
אופן שימושו במונח אינו מוגבל לעבודות של חולי נפש, אלא מתייחס גם לעבודות של אנשים הפועלים מחוץ לעולם האמנות.
1948
דובופה מייסד את "חברת ארט ברוט", ארגון הכולל 60 חברים שמקדישים את זמנם לחיפוש אחר עבודות אמנות חדשות ברוח זו.
האוסף שלהם נשמר בהוצאת ספרים בצרפת.
1949
- התערוכה "העדפת 'ארט ברוט' על פני האמנויות התרבותיות" מוצגת בגלריה רנה דרוּאָן בפריז.
- דובופה מפרסם את מאמרו "'העדפת 'ארט ברוט' על פני האמנויות התרבותיות", אשר לימים נתפס כמניפסט ה"ארט ברוט :"במונח זה כוונתנו לעבודות
שיוצריהן לא נפגעו על ידי התרבות האמנותית. [...] האמנים הללו שואבים הכול - נושאים, חומרים, דרכי הבעה, מקצב וסגנונות כתיבה - מתוך מעמקיהם שלהם
ולא מתוך מוסכמות של אמנות קלאסית או אופנתית. [...] זו אמנות שמוכיחה חדשנות וכושר המצאה שאין דומים להם. [...] אני משוכנע שאמנות זו חיונית
ותוססת יותר מכל אמנות משעממת שקוטלגה באופן רשמי - אף יותר מאמנות האוונגרד".

 

1950-1960

1950
תערוכה בינלאומית, הכוללת 200 עבודות של חולים הסובלים מהפרעות נפשיות, מוצגת בבית החולים סנט אן בלונדון,
במסגרת הקונגרס העולמי הראשון לפסיכיאטריה.
1951
דובופה נוסע לארצות-הברית ונושא במכון לאמנות של שיקגו הרצאה רבת-השפעה, שכותרתה "עמדות אנטי- תרבותיות", בה הוא מבקר גישות ועמדות שונות
לגבי אמנות ואסתטיקה.
1952
פתיחת הגלריה לאמנות איכרים בזגרב. במהלך השנים הפכה הגלריה למוזיאון לאמנות פרימיטיבית, ומאוחר יותר, ב ,1984-למוזיאון לאמנות נאיבית קרואטית.

1960-1970

1960
מרצים לאמנות ולתולדות האמנות מהמכון לאמנות של שיקגו, ביניהם קתרין בלאקשיר, ויטני האלסטד וריי יוֹשידה, משלבים בתכנית הלימודים עבודות "ארט ברוט"
ובכך מסמנים את תחילתה של הכרה אקדמית בצורות ביטוי עממיות מקומיות.
1961
נפתח המוזיאון האמריקאי לאמנות עממית בניו-יורק.
1962
עבודות מהאוסף של ז'אן דובופה מוצגות בתערוכה בגלריה ,Cordier & Ekstrom ניו-יורק.
1965
ד"ר לאו נָווראטיל, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית המרפא גוּגינג שליד וינה, מפרסם את הספר סכיזופרניה ואמנות, המסכם אחת-עשרה שנות התבוננות
ביצירתם של מאושפזים בגוּגינג.
1966
תערוכה של ציירים נאיבים ישראלים מוצגת במוזיאון ישראל, ירושלים.
1967
- תערוכת יחיד של שלום מצפת מוצגת במוזיאון ישראל, ירושלים.
- האוסף המלא של ז'אן דובופה מוצג בראשונה, במוזיאון לאמנות דקורטיבית, פריז.

 

1970-1980

1970
התערוכה "אמנות נאיבית:18 אמנים ישראלים" מוצגת במוזיאון תל-אביב (אוצרת: פולה אייכנבאום).
1972
- רואה אור ספרו של רוג'ר קרדינל אמנות אאוטסיידרית, הטובע את המונח " ."Outsider Art
- דובופה תורם את אוסף "חברת ארט ברוט" לעיריית לוזאן, שוויץ.
- גוף עבודה גדול מתוך יצירותיו של וולפלי מוצג בדוקומנטה 5 בקאסל, בפרק שנקרא "מיתולוגיות אישיות", בצד אמני האוונגרד של התקופה (אוצר: הראלד זימן).
1974
נפתח "מרכז האמנות להתפתחות יצירתית" באוקלנד, קליפורניה, שנועד לאפשר לאנשים עם בעיות פיזיות או נפשיות ליצור אמנות. תערוכות של משתתפי הסדנאות
מוצגות באופן קבוע במרכז עצמו ובחללי תצוגה ברחבי העולם.
1975
- פיליס קָיינד פותחת בסוהו, ניו-יורק, גלריה המתמקדת בהצגת אמנות אאוטסיידרית מאירופה ומאמריקה.
- עיזבון היצירה של וולפלי עובר מהמרפאה בוולדאו לקונסטמוזיאום בברן, שוויץ, שם הוא נמצא עד היום בצד אוסף אמנות מודרנית ועכשווית.
1976
נפתח מוזיאון אוסף ה"ארט ברוט" בלוזאן, שוויץ, בניהול האוצר מישל תֶבוֹז.
1979
- בגלריה הייווארד בלונדון מוצגת, בראשונה באנגליה, תערוכה גדולה של אמנות אאוטסיידרית.
- נפתחות שתי גלריות מרכזיות לאמנות אאוטסיידרית בארצות-הברית: גלריה קרל האמר בשיקגו וגלריה ריקו מָרֶסְקה בניו-יורק.

1980-1990

1981
ד"ר נָווראטיל פותח, מחוץ לבית המרפא גוּגינג, אגף מיוחד שמיועד למאושפזים יוצרים, תחת השם "המרכז לאמנות ופסיכותרפיה".
1982
התערוכה פורצת הדרך "אמנות עממית שחורה באמריקה, "1980-1930 מוצגת בגלריה קורקורן, וושינגטון (אוצרים: ג'יין ליווינגסטון וג'ון בירדסלי).
בתערוכה מוצגים, בין השאר, ביל טריילור וסם דויל.
1984
פתיחת אוסף L'Aracine לאמנות "ארט ברוט" לציבור הרחב, בנויי-סור-מארן, צרפת.
1987
- גלריה Grave Art בשפילד הופכת למוסד הציבורי הראשון באנגליה הרוכש אמנות אאוטסיידרית.
- הגיליון הראשון של כתב העת Folk Art Messenger ("מבשר האמנות העממית") יוצא לאור מטעם האגודה האמריקאית לאמנות עממית בריצ'מונד, וירג'יניה.
- מוצגת התערוכה "עולם משלהם: אמנים נאיבים מישראל" במוזיאון היהודי, ניו-יורק (אוצרת: סוזן תומרקין גודמן).
1989
- ג'ון מייזלס משיק את כתב העת ") Raw Visionחזון גולמי"- ( כתב עת בינלאומי המתמקד ב"ארט ברוט", אמנות אאוטסיידרית ואמנות עממית.
- נפתח מוזיאון "ארט ברוט" במוסקבה.

1990-2000

1991
מוקם Intuit, המרכז לאמנות אינטואיטיבית ואאוט- סיידרית בשיקגו. במקום מוצג העיזבון של הנרי דארג'ר, וכן שחזור של חדרו.
1992
התערוכה "חזיונות מקבילים: אמנים מודרנים ואמנות אאוטסיידרית" מוצגת במוזיאון לוס אנג'לס קאונטי לאמנות .(LACMA) בתערוכה מוצגות עבודות של
אאוטסיידרים כמו קרלו זינלי, אדולף וולפלי, יוהאן האוזר ומרטין רמירס, בצד עבודות של אמנים מפורסמים כמו פול קלה, מקס ארנסט, סלוודור דאלי, ז'אן דובופה,
גאורג בזליץ, א.ר. פנק ואנט מסאז'ה.
1993
- יריד אמנות אאוטסיידרית ראשון נערך בניו-יורק.
- התערוכה "תוצרת ארצות-הברית" מוצגת במוזיאון אוסף ה"ארט ברוט" בלוזאן. זוהי התערוכה הראשונה באירופה המציגה יצירות של אמנים אאוטסיידרים אמריקאים.
1995
- תערוכה המכנסת יצירות מחמשת אוספי "ארט ברוט" הגדולים בצרפת נפתחת בפריז, ב-,Halle Saint Pierre שהופך לחלל התצוגה העיקרי
בפריז המוקדש ל"ארט ברוט".
- בבולטימור, מרילנד, ארצות-הברית נפתח המוזיאון האמריקאי לאמנות חזיונית (Visionary Art), הגדרה נוספת לאמנות אאוטסיידרית, המדגישה אמנות הנובעת
מחזון פנימי, מהזיות ומהתנסות ספיריטואליסטית.
1997
בגלריה הייווארד בלונדון מוצגת תערוכה גדולה של עבודות מאוסף פרינצהורן, "מעבר להיגיון: אמנות
ופסיכוזה".
1998
- מוקם אוסף abcd בפריז - אוסף של "ארט ברוט" המשמש גם למטרות מחקר.
- מתפרסם גיליון של כתב העת לאמנות סטודיו המוקדש ל"ארט ברוט", בעריכת מאיר אגסי, תחת הכותרת "מלון אוטופיה-דיסטופיה: תחנות במסע אל אזורי
הדמדומים הפסיכוטיים האאוטסיידריים של המודרניזם".

 

2000-2010

2007
תערוכת יחיד של מרטין רמירס מוצגת במוזיאון האמריקאי לאמנות עממית בניו-יורק. בניו יורק טיימס מתפרסמת ביקורת מתפעלת, המכתירה את רמירס אחד
הרשמים הטובים ביותר במאה ה-20.
2008
- התערוכה "דארג'ריזם: אמנים עכשוויים והנרי דארג'ר", הכוללת עבודות של דארג'ר ושל 12 אמנים עכשוויים, מוצגת במוזיאון האמריקאי לאמנות עממית, ניו-יורק.
- הסרט הצרפתי סראפין, על חייה ויצירתה של סראפין לואי ("סראפין מסנליס"), עולה לאקרנים (במאי: מרטן פרובוסט).
2009
"המוזיאון לכל דבר" (The Museum of Everything) נפתח בלונדון. ג'יימס בְּרֶט, הבעלים והאוצר, מסתייג מהמושג "אמנות אאוטסיידרים" ומעדיף לדבר על אמנים
"לא-מסורתיים" הפועלים "מחוץ לחברה המודרנית".

2010 עד היום

2011
תערוכה גדולה של אמנים "לא-מסורתיים" מוצגת מטעם "המוזיאון לכל דבר" בבניין הישן של כלבו סלפריג'ס בלונדון, במקביל ליריד האמנות .Frieze
בולטות בה עבודותיה של ג'ודית סקוט (2005-1943), אמנית חירשת- אילמת שסבלה מתסמונת דאון.
2012
בהמבורגר באנהוף, ברלין, מוצגים פסלים ותצלומים של מורטון בָּרטלט, צלם מסחרי ומעצב גרפי אמריקאי, שיצירתו התגלתה ביריד לממכר עתיקות לאחר שמת
ב-1992.

 

למידע נוסף אנא השאירו פרטים וצוות המוזיאון ייצור עמכם קשר, תודה