תערוכות

חוט השני העובר בין האמנים המציגים בתערוכה הוא המשיכה המיוחדת של כל אחד ואחת מהם לפעולה הקווית והמקום המרכזי שלה ביצירותיהם. קווים ממלאים תפקיד חשוב בכל התרבויות, משום שהם תורמים להבנה, לפרשנות ולייצוג של המציאות. בני אדם, ללא קשר לזיקתם לאמנות, מייצרים קווים, במודע ולא במודע. כיצורים הולכים ומדברים המשתמשים במחוות ידיים, בני אדם יוצרים קווים במרחב ובזמן בכל מקום וללא הפסק. קו יכול להיות גשמי, כמו חוט, או לא גשמי – גיאומטרי או דמיוני – כקווי אורך ורוחב וקו האופק. קו יכול להיות הן רצף של נקודות, הן פרי מחשבה והן אלמנט הקשור בפעולה גופנית – קליגרפיה וריקוד, למשל.

תערוכה זו מציגה ציורים ופסלים של נגני כליזמר מאוסף מוזיאון מאנה כץ. האוסף, המונה כ־1,300 מוצגים, מבוסס על עיזבון האמן שהוענק לעיר חיפה. כלולים בו כ־180 ציורי שמן. העבודות לא הוצגו שנים רבות ועברו תהליך רסטורציה מקיף, ניקוי ותיקוני צבע הודות לתרומתה הנדיבה של קרן שוסטרמן ישראל.

עבודותיה של אתי לוי (נ' 1981, ירושלים) נוצרות מתוך מפגש עם מקורות טקסטואליים קדומים ורצון להתקרב לשפה העברית במצבה הראשוני. במקרא ובטקסטים מיסטיים יהודיים, המילה "מַעֲלָה" נקשרת לחיזיון ולחוויה של התעלות גופנית ורוחנית. חלל התערוכה משמש כמרחב מעבר, המחבר בין תנועה פיזית לתמורה תודעתית. לוי רואה ביצירה מעשה מדיטטיבי וערוץ ביטוי גופני עוקף מחשבה, המאפשר לרשמים ולתחושות להתקבל במצבם הגולמי.

התערוכה מהווה פרק במסעה של ליאן שרקייה (נ' 2000, ג׳ת המשולש) אל עברה של סבתהּ, סאמיה, שנולדה בחיפה בשנת 1946 ובגיל תשע עשרה, בעקבות נישואיה, עזבה לכפר ג'ת. העבודות המוצגות מציעות מבט על זיכרונותיה ועל סיפוריה, כפי שהם משתקפים ונבנים מחדש מבעד לעיני נכדתה. כך הופך המסע אל העבר המשפחתי גם למסע של בירור זהותי אישי: האמנית נוטלת על עצמה תפקיד כפול; היא מאזינה לסיפורים ומתבוננת מהצד, אך בה בעת משמשת שותפה פעילה בעיצוב הזיכרון.

אתם מוזמנים ליצור קווים בחלל ללא מכונת תפירה, ללא עפרונות צבע או מכחול ואפילו ללא שולחן. הצייר פאול קלה אמר שרישום ״הוא קו היוצא לטיול״. צאו לטייל על פני הרשת התלויה והוסיפו בחלל את קווי הבד שלכם ליצירת תמונת נוף ענקית משותפת. בפינה אחרת בחלל, אתם מוזמנים לטייל בין נקודות המסמרים בעזרת גומיות צבעוניות וליצור באמצעותן תמונה מופשטת חסרת צורה מוגדרת.

בתצוגת הקבע נכללות כמה יצירות מופת מאוסף מוזיאון חיפה לאמנות, המונה כ-8,000 עבודות וסוקר את המגמות העיקריות בתולדות האמנות המקומית. מוצגות בה יצירות משלהי המאה ה-19 ועד ימינו אנו, בהן משתקפים זה בזה פָּנִים ושטח, נוף טבעי ונוף אנושי, ומסתמנות זיקות בין תלמי אדמה חרושה לבין פנים חרושות קמטים, בין קרקע מוכת שמש לגוף שזוף, בין אספלט מבוקע לעור פצוע.