הזדמנות אחרונה לראות את אשכול התערוכות "דברים שרואים משם" כאשכול. באשכול מוצגות שמונה תערוכות יחיד ושתי תערוכות קבוצתיות, של אמנים עכשוויים ממיטב האמנות הישראלית.
בקומה השנייה של המוזיאון תתקיים תערוכה מהאוסף העשיר של מוזיאון חיפה לאמנות.
אשכול התערוכות מבקש לבחון את שאלת היחס למושג "המקום" באמנות הישראלית.
כיצד משפיעה הנוכחות של האמנים כאן בארץ, או ההיעדרות ממנה, על הייצוג של "המקום הישראלי" בהתייחסות להוויה של "כאן ועכשיו"?
בעבודות ניכר המתח בין אמנות בעלת תכוונוּת חברתית-פוליטית ואקטיביסטית ובין אמנות המחפשת אחר מחוזות הפנטזיה והחלום. דומה כי ככל שהאמן חי רחוק יותר מעין הסערה הוא נמשך יותר לעסוק בה.
סדרת תערוכות יחיד מציגה עבודות של אמנים העובדים וחיים בישראל – אמנים שיצירתם משקפת את הכמיהה להימלט אל מחוזות מדומיינים ורחוקים מהמציאות הקשה. אולם עבודותיהם מכילות, לעתים באופן סמוי, את אותותיו של "המקום הישראלי", שקשה להימלט מנוכחותו הטעונה. בסדרה מוצגות תערוכות יחיד של נורית דוד (אמן אורח: יצחק גולומבק), ענת בצר, רונן סימן-טוב, חנה סהר, עינת עריף-גלנטי, שחר מרקוס (אמנית אורחת: נזקט אקיג'י) ולילך בר-עמי (אוצרת הסדרה: סבטלנה ריינגולד).
"רחוק מן העין: אמנים ישראלים צעירים בניו יורק". אמנים שעוסקים בשהותם "שם" בנעשה "כאן", בעבודות תיעודיות, לצד עבודות המעלות דימויים מן הזיכרון הקולקטיבי והדמיון. הם מפרקים ובונים מחדש את המקום שהשאירו מאחור ואת זהותם כאמנים מהגרים וכישראלים. ההתחקות אחר המציאות הישראלית מלוּוה בעבודותיהם בנימה נוסטלגית של כאב וזיכרון, לצד ביקורת מתריסה. בתערוכה מוצגות עבודותיהם של עידו אברמסון, אלי ברק, שירלי וגנר, אלונה וייס, נועה חרובי, אתי יניב, נעמי ספרן-הון ורונן שי (אוצרת התערוכה: לולה וילנקין).
הדגשת ההשוואה בין המגמות העכשוויות לבין העשורים הקודמים בהתייחס למושג ה"מקום", באה לידי ביטוי בתערוכה "עימותים – עבודות מאוסף מוזיאון חיפה לאמנות". בתערוכה מוצגות עבודות של אמנים ישראלים, לצד יצירות מאוסף הגרפיקה האמנותית של אמנים בינלאומיים. העבודות רובן מהמחצית השנייה של המאה העשרים ועד ימינו – שנים המקבילות לשנות קיומו של המוזיאון מאז היווסדו ב-1951. העימותים מתבטאים בתערוכה ברבדים שונים: העימות בין "כאן" ל"שם", כמתח המלווה את שיח האמנות הישראלית, ובין גישות סגנוניות ואידיאולוגיות מגוונות (אוצרת התערוכה: ד"ר אירית מילר).
התערוכה הקבוצתית "המאה של המרחב" דנה בסוגיית המרחק מתוך התייחסות להגדרת המושג "הנשגב". ברומנטיקה תוארה חוויית הנשגב המתעוררת לנוכח כוחות הטבע, המאיימים על שלמות הסובייקט. הציור הפוסט-מודרני שב אל הנושאים והפורמטים ה"נשגבים", אך מקנה להם אופי של זוועה. הדיון העכשווי סביב סוגיית ה"כאן" וה"שם" נוטל אותנו למרחבי נשגבות אקזוטיים ואפלים. הצייר של "הנשגב החדש" נשאר בסטודיו, מצייר מושג של טבע מוסכם, מבטא געגוע מנוכר אליו כדבר אבוד, ומתאר מרחב-על של ריק דחוס וחסר עומק. האמנים המשתתפים: נגה אנגלר, יהודית סספורטס, נגה שץ, אליעזר זוננשיין, שרון יערי, אורית חופשי, לארי אברמסון ושי צורים.
במקביל, תוצג במוזיאון תערוכה ראשונה במסגרת סדרה המוקדשת לאמנים שנשכחו והודרו מתולדות האמנות הישראלית. התערוכה "מוֹי וֶר: גאון נשכח" מציגה את יצירתו של האמן היהודי-ישראלי מוי ור (בשמו העברי: משה רביב, 1995-1904) – מחלוצי הדרך של צילום הפוטומונטאז' בראשית המאה העשרים. כתלמידו של האמן לסלו מוהולי-נאג' וכמי שדבק ברעיון "הראייה החדשה", הוא היה לכוכב בשמי הצילום האירופי. מוי ור התפרסם בפריז והמשיך לפעול בהגיעו לפלשתינה-ארץ ישראל בשנות השלושים (אוצר: ד"ר ניסן פרז).
אוצרת המוזיאון : סבטלנה ריינגולד
למידע על הדרכות בתערוכה, לחץ כאן