אנונימיX: סוף עידן הפרטיות

פתיחה:

שבת, 18.02.17, 20:00

נעילה:

שבת, 19.08.17

אוצרת :

סבטלנה ריינגולד

אוצרת: סבטלנה ריינגולד

נגיש

לפרטים נוספים:

04-9115997

שתפו

אשכול התערוכות אנונימיX עוסק במערכות היחסים המגוונות בין אמנים, קהלים ומשתתפים ובאופן שבו הן ממחישות את התשוקות המתחרות זו בזו לפרסום ולפרטיות.

אשכול התערוכות החדש מציג 11 תערוכות חדשות מתוכן חמש תערוכות יחיד ושש תערוכות קבוצתיות. התערוכה מבוססת על עבודות של מיטב האמנים מהארץ ומהעולם, ביניהם פבל וולברג, ורדי כהנא, ניר הוד, דנה לוי, מרסלו ג'פטי, פיליפ הלסמן, אליסון ג'קסון, סינדי שרמן והלמוט ניוטון.

האשכול עוסק בטשטוש הגבול בין המרחב הציבורי לבין המרחב הפרטי, אקסהיביציוניזם, נרקיסיזם ומציצנות, מהנושאים הבוערים של המאה העשרים ואחת.

התערוכה מבקשת לחשוף את התפיסות החברתיות לגבי רעיון הפרטיות ואת המודלים החדשים שיצרה מהפכת המידע והתקשורת מתחילת המאה העשרים ועד היום. ברבות מהעבודות מופיע מוטיב המבט והמעקב, המעלה שאלות אתיות מאתגרות הנוגעות לסוגיות של מקור היצירה, כוח ושליטה.

מארק צוקרברג, מייסד הפייסבוק, טען שפרטיות כבר אינה "נורמה חברתית". בעשור האחרון עברנו לחשיפה מתמדת של מידע אינטימי באינטרנט, כחלק בלתי נפרד מ"השתתפות" בחיים העכשוויים. השימוש הנרחב בטלפונים ניידים, באינטרנט ובמצלמות במעגל סגור מבטיח שכולנו נהיה נצפים ומלוהקים כמציצנים.

בעידן שלאחר ה-11 בספטמבר אנו מוכנים לאפשר חדירה לפרטיות, המעניקה לנו לכאורה תחושת ביטחון. מצלמות האבטחה פועלות ללא הפסקה, דימויים מופצים ברשת, ארכיונים מקוטלגים, נסרקים ונפתחים לקהל, לוויינים משגרים נתונים למערכות מחשוב רבות עוצמה. ללא ספק: אנו חיים בחברת ה"אח הגדול", שבה כל צעד שלנו נרשם, מצולם ומתועד. אם "אינך נצפה" אז "אינך קיים".

מצבים חדשים של תפיסה והתבוננות יוצרים מצבים חדשים של ייצוג. בתערוכה נבחנת משקלה של האמנות במרחב התרבות השיתופית של המדיה החדשה. הפרק הראשון דן בעיקרון העונג המציצני, ובו נבחן המרחב הציבורי שבו המציצנות הגיעה לדרגת רגולציה חברתית, כפי שבא לידי ביטוי בתערוכות "מראה רחוב", ו"מבטים גנובים: מציצנות באמנות".

הפרק השני עוסק בתופעת הסלבריטאיות, כדוגמה בולטת לתוצר של תרבות הנראות וההערצה של ימינו, כפי שמתבטא בתערוכות הקבוצתיות "הדרך לתהילה", "רגע פרטי בציבור", "מוזיאון השעווה: לגעת בגיבורי תרבות"; בתערוכות היחיד של האמנים: מאיה אטון, דינה גולדשטיין, רותי הלביץ כהן, פבל וולברג, דבורה מורג; ובקירות האמן של תומס ישראל, בל שפיר.

הפרק האחרון עוסק במשמעויות השונות של חברת המעקב של המאה העשרים ואחת, כפי שניתן לראות בתערוכה "במעקב".

למידע על הדרכות באשכול החדש

 

לרכישת כרטיסים לתערוכה נא ללחוץ כאן.

למידע נוסף אנא השאירו פרטים ונציג ייצור עמכם קשר, תודה

עוד במוזיאוני חיפה